בשנת 1992 הקימו אורנה אגמון ואלה שיין את בית הקפה 'אורנה ואלה', שהפך עם השנים למוסד קולינרי. לאחר 26 שנים הן סוגרות את המקום.
מי שמצטרף למסע הפרידה שלהן, הוא לא אחר מאשר תומר הימן – במאי ומפיק סרטים דוקומנטריים (בדרך הביתה, בובות של ניר, מיסטר גאגא ועוד) שהיה מלצר בבית הקפה בשנותיו הראשונות של המקום, ומאז נוצר קשר מיוחד ביניהם.
הסרט אורנה ואלה הוא סרט על חברות, אהבה ופרידות. הוא מתמקד בפרידה מהמסעדה, במערכת היחסים המורכבת בין שתי השותפות, וכן בנושאים כמו הגשמה עצמית, מחיר החופש והגעגוע לתקופה אחרת.
